All Posts

שימוש בשיטות אפידמיולוגיות נפוץ מאוד בקרב העוסקים באספקטים סביבתיים בבריאות הציבור, וזאת בין השאר כיון ששיטות אפידמיולוגיות עוסקות מטבען באוכלוסיות. לכן אין זה מפתיע שהמחקר האפידמיולוגי הראשון, זה של ג׳ון סנואו בנושא מגפת הכולרה בלונדון, היה למעשה מחקר סביבתי. חקר של גורמים סביבתיים בשיטות אפידמיולוגיות נקרא גם אפידמיולוגיה סביבתית, והוא אינו שונה באופן עקרוני ממחקר של גורמי מחלה שאינם סביבתיים, אולם קיימים דגשים והתאמות שונים לתחום הסביבתי. להלן נסקור בקצרה תבניות מחקר בסיסי

המונח ״בריאות וסביבה״ מתייחס לממשקים בין בריאות הציבור לסביבה. תחום זה ניצב על קו התפר בין מקצועות הבריאות למדעי הסביבה, ומשלב ידע מתחומים שונים, כגון: מדעי החיים, מדעי הטבע, אפידמיולוגיה, טוקסיקולוגיה ואחרים, וזאת במטרה להבין ולשפר את התנאים הסביבתיים המשפיעים על בריאות הציבור. למונח סביבה, גם בהקשר של השפעותיו הבריאותיות, הגדרות רבות וסותרות. בהגדרה הרחבה ביותר, השפעה סביבתית יכולה להיות כל דבר שאיננו תורשתי. הגדרות צרות יותר מדברות על גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקליים בס