בריאות וסביבה

המונח ״בריאות וסביבה״ מתייחס לממשקים בין בריאות הציבור לסביבה. תחום זה ניצב על קו התפר בין מקצועות הבריאות למדעי הסביבה, ומשלב ידע מתחומים שונים, כגון: מדעי החיים, מדעי הטבע, אפידמיולוגיה, טוקסיקולוגיה ואחרים, וזאת במטרה להבין ולשפר את התנאים הסביבתיים המשפיעים על בריאות הציבור. למונח סביבה, גם בהקשר של השפעותיו הבריאותיות, הגדרות רבות וסותרות. בהגדרה הרחבה ביותר, השפעה סביבתית יכולה להיות כל דבר שאיננו תורשתי. הגדרות צרות יותר מדברות על גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקליים בסביבת האדם. בעבר, הייתה מקובלת במדע ובשיח הציבורי ההנגדה בין גנים (genes) לסביבה. למרות שעדיין מקובל מאוד לשמוע רעיונות דומים, הרי שכיום הם נחשבים מעט מיושנים, וזאת עקב ההתקדמות הרבה שחלה בידע הן בנושאים גנטיים והן בנושאים סביבתיים. כך לדוגמה, ידוע מזה זמן רב שגורמים סביבתיים ואחרים יכולים להשפיע על ביטוי גנים ברקמות שונות באמצעות מנגנונים ביולוגיים שונים, או ליצור מוטציות בחומר הגנטי. כמו כן ידוע שהחומר הגנטי משפיע על החשיפות הסביבתיות של הפרט ועל הדרך בה הן משפיעות על האורגניזם, ובני אדם עם גנטיקה שונה יושפעו באופן שונה מחשיפה סביבתית זהה. בהתאם, מתקדמים היום מחקרים סביבתיים וגנטיים רבים באופן משולב בחקר בריאות האדם ומפרים זה את זה, ובוחנים בין השאר את האינטראקציה בין גנים לסביבה בהשפעתם על בריאות האדם.

אילו גורמים בסביבה הינם בעלי השפעה על בריאות הציבור? על שאלה זו ניתן לחשוב בכמה רמות שונות ולהסתכל עליה מנקודות מבט שונות ומשלימות. לדוגמה, אפשר להסתכל על סוג החשיפה: אלמנטים כימיים (כגון גזים רעילים), ביולוגיים (כגון חיידקים, וירוסים, או פטריות) או פיזיקליים - כגון קרינה ורעש. נקודת מבט שונה היא התווך דרכו מועברת החשיפה. לדוגמה, חשיפות סביבתיות יכולות להיות קיימות באוויר, במים, בקרקע, במזון, במוצרי צריכה שונים, בסביבה הבנויה, ועוד. דרך נוספת להסתכל על חשיפות סביבתיות ולנתח אותן היא להסתכל על המערכת דרכה הן חודרות לגוף: מערכת הנשימה, העיכול, העור, רקמות ריריות ועוד, ואיברי המטרה עליהן משפיעה החשיפה. חלק מהחשיפות הסביבתיות דורשות דרכי התייחסות אחרות. לדוגמה, גם הסביבה החברתית והפסיכולוגית בה מצוי האדם, או התכנון העירוני בסביבתו, הינם גורמים סביבתיים המשפיעים על בריאות הציבור. בדיון בחשיפות אלו נשתמש במושגים אחרים לעומת אלו ששימשו אותנו בחשיפות ביולוגיות או כימיות.

צורת הסתכלות נוספת מחלקת את החשיפות לפי הסקאלה המרחבית בהן הן פועלות. חשיפה סביבתית יכולה לפעול בסביבה מצומצמת ביותר, כפי שקורה למשל בשימוש בכירת גז בבית שאינו מאוורר. הדבר יגרום לחשיפה של בני הבית לחלקיקים וגזים הפוגעים בבריאות, אולם לא תהיה לו השפעה משמעותית על בריאות הציבור מעבר לכך. חשיפות סביבתיות אחרות קורות בסביבה מקומית או אזורית, למשל: פליטת חלקיקים נשימים לאוויר כתוצאה מפעילות תחבורתית, שתשפיע על הבריאות של כל מי שנמצא בטווח של מספר קילומטרים. בקצה השני של הסקאלה המרחבית נמצא את גזי החממה, כגון פחמן דו חמצני. לגזים אלו לא תהיה השפעה בריאותית מקומית משמעותית באזור הפליטה, אולם הם מכיוון שהם מתערבבים היטב באטמוספירה ומשפיעים בעקיפין על הבריאות הגלובלית דרך השפעתם על שינוי האקלים. כפי שנראה בהמשך, הסקאלה המרחבית של החשיפה משפיעה רבות על היכולת שלנו להעריך את החשיפה, לחקור אותה, ולייצר צעדי מדיניות יעילים לצורך הפחתתה. בהתאם לאזור ההשפעה של החשיפה - תהיה גם ההתערבות להפחתת החשיפה וקידום הבריאות. ככל שהמימד הסביבתי בו פועלת החשיפה גדול יותר, כך יקשה בדרך כלל להתערב בנושא. לדוגמה: יהיה קל הרבה יותר לשכנע אדם לאוורר את ביתו בעת בישול או חימום של הבית באמצעים הפולטים זיהום, מאשר לשכנעו לדומם את מנוע הרכב בעת המתנה או לחסוך בחשמל על מנת לצמצם את שינויי האקלים.

הדוגמאות הקלאסיות להשפעות סביבתיות על הבריאות עוסקות בחומרים שניתן למדוד את נוכחותם בתווך סביבתי מסוים כגון אוויר, מים או קרקע. באופן טבעי, ולעתים גם כתוצאה מפעילות האדם, חומרים שונים עוברים מתווך לתווך ומשנים את צורתם והרכבם, והשפעותיהם הסופיות על בריאות האדם מתגלות פעמים רבות באופן מפתיע לאחר שנים רבות. דוגמה לכך הינה מתכות כבדות הנפלטות לאוויר (למשל כתוצאה משריפת פחם בתחנות כוח לייצור חשמל) או לנחלים (כתוצאה משפכים תעשייתיים). מתכות אלו מוצאות לעיתים את דרכן לגוף האדם, לאחר שהגיעו לאוקיינוס והצטברו בגופם של דגי מאכל. דוגמה חדשה יותר הינה שאריות של תרופות שהופרשו למי הביוב, עברו למתקני טיהור מים, וחזרו לגוף האדם לאחר שמים אלו שימשו להשקיית ירקות ופירות.  

דוגמאות פחות קלאסיות אך לא פחות חשובות, הינן ההשפעות של הסביבה הבנויה ושל שינויי האקלים על בריאות האדם. לדוגמה: מחקרים עדכניים מראים שמגורים בקרבת "שטחים ירוקים" (שטחים בעלי צמחייה) או "שטחים כחולים" (כגון אגמים ואוקיינוסים) קשורים לתוצאי בריאות טובים יותר. קירבה לחנויות המציעות מזון טרי, לעומת חנויות המציעות "מזון מהיר", או סביבה אורבנית המאפשרת ומעודדת הליכה ברגל או נסיעה באופניים לעומת נסיעה ברכב – קשורים גם הם לתוצאי בריאות חיוביים. לעומת זאת, שינויי האקלים, שחלקם קורים כבר כעת וחלקם עדיין בגדר תחזית מדעית לעתיד, מביאים עימם שינוי צפוי בחשיפות סביבתיות רבות, עם משמעות לצפי תחלואה בתחומים שונים.

נושאים של בריאות וסביבה הינם עיסוק קלאסי עבור אנשי בריאות הציבור. זאת, היות שחשיפות סביבתיות משפיעות בו-זמנית על אוכלוסיות גדולות, והשפעתן אינה מוגבלת בדרך-כלל לפרטים בודדים באוכלוסייה. בהתאם, גם ההתערבות להפחתת חשיפה סביבתית הינה מטבעה בעלת אופי ציבורי בדרך-כלל, למשל על-ידי שינוי מדיניות מקומית או ממשלתית, ופעמים רבות השפעתו של הפרט על החשיפה האישית שלו ושל בני משפחתו מוגבלת ביותר. כך למשל, בהינתן מקום מגורים מסוים, שליטתנו על איכות האוויר שאנו נושמים מוגבלת וכך גם שליטתנו במקורות מי השתייה שלנו. עם זאת, לשלטון המקומי, האזורי והארצי קיימים כלים שונים ורבי עוצמה על מנת לנטר ולשפר את איכות האוויר והמים. זאת ועוד, בניגוד לגורמי סיכון תורשתיים, אותם ניתן לעיתים לאתר אולם קשה לשנות, רבים מגורמי הסיכון הסביבתיים הינם תוצאה של פעילות האדם, ולכן הם ניתנים למניעה בשיטות שונות. מכאן שלזיהוי גורמי סיכון סביבתיים למחלה ודרכי התערבות להפחתת החשיפה - פוטנציאל רב במניעת תחלואה באוכלוסייה.